פורסם על ידי: or100 | מאי 2, 2009

פסיכולוגיה בין המינים: יחידה 1 – דb – בעיות מתודולוגיות במחקרי הבדלי המינים (בעיות מחקר בתחום ההבדלים בין המינים)

באופן כללי 5 בעיות בתחום החקר בין המינים

  • אפקט הנסיין
  • בין חברתי
  • פסיכו חברתי
  • נבוא שמגשימה את עצמה.

  • תת פרק זה מתמקד בבעיות שמתעוררות באופן ספציפי במחקר חקר המינים
  • באופן כללי
  • כיצד עמדות מוקדמות עלולות להשפיע על כל שלב ועל כל מרכיב במחקר, ולהסיט את החוקר מהאובייקטיביות הדרושה כדי שנקבל את הממצאים ונאמין להם

  • 1. הנחות יסוד:
  • ישנם הנחות ערכיות הטבועות בחברה בנוגע לאופי ההבדלים בין המינים וחשיבותם

  • 2. הנסיינים:
  • מין הנסיינים וההתייחסות שלהם לנבדקים יכולים להשפיע על תגובות הנבדקים

  • 3. נבדקים
  • לעתים בודקים נבדקים בין גיל מסוים ממין זה או אחר דבר שמשפיע על הכללת הממצאים

  • 4. תכנון המחקר

  • 5. הסקת מסקנות:
  • הסקת המסקנות גם היא יכולה להיות מושפעת מדעות קדומות של החוקר

מניע פוליטי

  • לבעיות השונות בכל מחקר מדעי יש משקל מיוחד כאשר נושא המחקר הוא פוליטי. לדוגמא:
  • חוקר שמאמין בחשיבות השוויון בין המינים לא ידגיש יתר על המדה ממצא שנשים נחותות מגברים ביכולת קוגניטיבית מסוימת

  • הסוציולוגית ג'סי ברנרד טוענת שיש להבחין, בכל שלב בחקר הפסיכולוגיה של המינים איזה מבין הממצאים המדווחים הוא עובדה מדעית ואיזה מהם הוא רצון החוקרים להוכיח תיאוריה שהם מאמינים בה בכל לב.
  • הסוציולוגית ג'סי ברנרד טוענת שמחקר בנושא הבדלים בין המינים אז בחירת השאלות למחקר, ההגדרה של השערות המחקר, התמיכה הכספית למחקר והשימוש בממצאים הושפעו מאוד משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מדעיים,

1. הנחות יסוד

א. ההנחה הבסיסית שיש הבדלים בין המינים, והבדלים אלה הם בעלי חשיבות

  • לפי בסאו הבעיה העיקרית במחקר על ההבדלים בין המינים היא ההנחה הבסיסית שיש הבדלים בין המינים, וכי הבדלים אלה הם בעלי חשיבות.
  • למשל:
  • מכיוון שחוקרים ריכזו את ממצאיהם בנושאים שידוע שקיימים הבדלים בין המינים אז הנתונים משקפים הבדלים מוגזמים בהשוואה לדמיון הגדול שיש בין המינים. לדוגמא:
  • בין המינים, המחקרים גילו הבדלים קטנים ממה שחשבו ביכולת קוגניטיבית, אז המחקר התרכז באותם תחומים מעטים שבכל זאת יש הבדלים
  • המחקר התרכז פחות בתחומים שלא נמצא בהם הבדלים כגון סקרנות, והמחקר התרכז יותר בתחומים שיש בהם הבדלים כגון תוקפנות, כושר מתמטי
  • כתבי עת מדעיים נוטים לפרסים רק ממצאים שיש להם מש/מעות סטטיסטית ולפיכך אם החוקר לא הצליח למצוא הבדל הוא לרוב אינו זוכר לפרסום

ב. Man = Person (גבר = אדם)

  • הנחה שהיתה נהוגה שנים רבים היא שגבר = אדם כלומר הגבר הוא הנורמה האנושית
  • עקב הנחה זו הוסקו מסקנות באשר להתנהגותו של ה"אדם" על סמך ממצאים שהופקו ממחקרים שרוב (כל) הנבדקים היו גברים.
  • כלומר הכוונה היא שהעולם שנקבע הוא עולם גברי (דוגמא היא אחד הקריטריונים לקבלה לקורס טייס הוא כושר גופני מסוים שמתאים לגברים אבל לאו דווקא מתאים לנשים)- הכוונה השיא שהקריטריון של "גבר" הוא אמת המידה.

2. הנסיינים

* מושג אפקט הנסיין= experimenter effect

  • לאינטראקציה בין הנסיין לנבדק יש השפעה על תוצאות מחקרים
  • למשל חיוך שמעניק הנסיין לנבדקות ולא לנבדקים.
  • ככל שהאינטראקציה בין הנסיין לנבדקים תהיה אינטנסיבית יותר כך ההשפעה תהיה גדולה יותר (ראיון לעומת שאלון)

  • רוזנטל הבחין בין קטיגוריות שונות של אפקט הנסין:

א.      אפקט בין חברתי

ב.       אפקט פסיכו חברתי

ג.        אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה

א. אפקט בין חברתי
  • מינו של הנסיין, גילו ומוצאו (גזע) משפיעים על תוצאות מחקריו, גם גילם של הנבדקים, מינם ומוצאם משפיעים על התנהגות הנסיין ובכך משנים את סיטואצית הניסוי.
  • במחקר: 70%  מהנסיינית/ות חייכו אל הנבדקות ורק 12% חיכו את הנבדקים.

ב. אפקט פסיכו חברתי
  • תכונותיו האישיות של הנסיין משפיעות על האינטראקציה החברתית בין הנסיין לנבדק
  • תכונות כגון חום, תוקפנות סמכותיות ורגישות משפיעות על התוצאות שיקבל הנסיין
  • במחקר: חוקרים שמפגינים חום מקבלים תגובות נעימות מן הנבדקים יותר מחוקרים שלא מפגינים חום

ג. אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה (זה החשוב)
  • לנסיינים יש ציפיות מסוימות (מודעות או לא מודעות), הציפיות של הנסיינים משפיעות על הנהגותיהם של נבדקים אנושים.
  • הדבר בולט למשל עם בנות וכושר מתמטי: למורים מסוימים יש ציפיות נמוכות מבנות להשגים בכושר מתמטי, ואכן יש השגים נמוכים לתלמידות לאותם מורים

3. הנבדקים

  • בחירת הנבדקים למחקר היא בעייתית
  • כשחוקרים משתנים ביולוגים לא חוקרים בני אדם בגלל בעיות מוסר ומשתמשים בחיות.
  • החלטה על אילו בעלי חיים לערוך את המחקר מושפעת מהנחות הנסיין.
  • קופים קטנים מסוג רזוס מגלים הבדל בהתנהגות בין המינים ולפיכך הם נחקרים לעתים קרובות יותר מקופי הגיבון  שקרובים יותר לאדם (קופי גיבון לא מראים הבדלים ברורים בין המינים)
  • במחקרים בנושא תוקפנות משתמשים בחולדות מעבדה (בגלל נוחות) ולא בעכברי שדה ומכרסמים אחרים שמגלים דפוסים שונים של התנהגות תוקפנית.

א – 1 חקירה של בעלי חיים

א – 2 הקושי ליישום המסקנות מעולם החי על ההתנהגות האנושית

  • עולה השאלה האם אפשר ליישם מסקנות מעולם החי על ההתנהגות האנושית
  • המתנגדים אומרים שההבדל בין בעלי החיים לאדם אינו רק כמותי אלא גם איכותי, כלומר אי אפשר לעשות השלכה על מחקרים בבני אדם

ב. נטייה להשתמש בסטודנטים כנבדקים

  • מטעמי נוחות משתמשים בסטודנטים (לפסיכולוגיה) כנבדקים
  • הבעיה היא בהומוגניות שמוכללת על אוכלוסייה רחבה:
  • לרוב הנבדקים אלה הם מדגם בגילאי 20-30, לבנים, מעמד חברתי בינוני, בוגרי תיכון, ונתפסים בעיני עצמם כפסיכולוגים לעתיד

  • במחקרים נמצא שבגילאים מבוגרים יחסי הכוחות בין המינים הולכים וקטנים (דבר שקשה לגלותו במחקרים שכל הנבדקים הם סטודנטים צעירים

4. תכנון המחקר

  • א +ב +ג = שיטות וכלי מדידה +מערך מחקר
  • חוקרים מתכנים את המחקר באופן שיאפשר לענות האם השערת המחקר מתאמתת או לא. (וזה בנוסף לבחירת הנושא למחקר, הגדרת הבעיה הספציפי ובחירת הנבדקים) הבעיה היא שבגלל שתכנית המחקר מושפעת מעמדותיו של החוקר היא  יכולה להשפיע גם על השאלה הנחקרת וגם על התשובה המתקבלת
  • דוגמא
  • כשבודקים את ההבדל בין המינים בתגובות רגשיות הדבר תלוי ללא רק בהגדרת המחקר המסוימת של ההתנהגות הרגשית שבנה בחר החוקר אלא גם איך החוקר בחר למדוד אותה.
  • למשל: תשובה על פי  שאלון- גברים ונשים עשויים להתייחס באופן שונה לשאלון.
  • בנוסף, גם תכנון המחקר שבו בוחר החוקר יכול להשפיע על התוצאות
  • שיטות שונות לאיסוף נתונים מגדירות בצורה שונה את משתנה המחקר ומשום כך הם עלולות לתת תוצאות שונות.
  • לדוגמא
  • ילד נתפס כפעיל אם הוא רץ ומשתובב, ילדה נתפסת כפעילה אם היא מסדרת את הארון וכד'
  • אבל במחקר החוקר צריך להחליט מהי ההגדרה האופרציונלית של פעילות ולהגדיר אותה באופן זהה לגבי בני שני המינים.

א. תכנית המחקר יכולה להשפיע על השאלה הנחקרת וגם על התשובה המתקבלת

ב. הנסיינים משתמשים בנקודות בסיס שונות (הגדרות אופרציונליות שונות) למדידת אותה התנהגות

ג. שימוש או הימנעות משימות בקבוצת ביקורת עשויים גם להשפיע על ממצאי המחקר על ההבדלים בין המינים

  • דוגמא
  • התנהגות של נשים בזמן הווסת נחקרה רבות, אבל לרוב לא בדקו את השינויים בהתנהגות אותן נשים בתקופות אחרות של החודש, לא השוו אותן להתנהגות נשים אחרות, או גברים אחרים במשך תקופת זמן דומה

5. הסקת המסקנות והצגת הממצאים

  • שלב הסקת המסקנות מהממצאים מושפע מההשערות של החוקרים ומהטיותיהם האישיות- (זהו השלב שמושפע הכי הרבה מהטיות החוקרים). יש נטייה לעשות סלקציה של הממצאים

· כלומר החוקר עלול להדגיש את הממצאים שיש בו הבדלים אפילו אם ממצאים אלא מזעריים

  • למשל
  • כאשר חוקר מעונין להוכיח את מציאותם של הבדלים בין המינית בתכונות אישיות הוא יכול להשפיע על הממצאים בצורות שונות:

א.      לבחור תכונות אישיות שבהן הוא מצפה למצוא את ההבדל הגדול ביותר

ב.      לבחור נבדקים מתוך קבוצת גיל שבה ההבדלים בין המינים  עשויים להיות בולטים ביותר

ג.        בדיווח של הממצאים יראה רק את הממצאים שמראים את ההבדל

ד.       ידגיש את ההבדל בין המינים (לעומת דמיון) בפירוש שהוא נותן  לתוצאות המחקר

6. סיכום

  • מדענים בוחרים לחוקר נושאים של פי רוב יש להם דעה מוגדרת על הממצאים שהם מצפים לקבל
  • הענין והדעה האישית של החוקר משפיע על שלבי המחקר
  • לאינטראקציה עם הנסיין יש השפעה על סיטואצית המחקר ועל תוצאותיו
  • יש להיות מודע לכל הבעיות שעלולות לפגום בתקופות הממצאים בגלל המשמעות הפוליטית של הממצאים
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: