פורסם על ידי: or100 | מאי 2, 2009

פסיכולוגיה בין המינים: יחידה 1 – דa – קריאה ביקורתית של מחקרים: כלים מתודולוגים

C א' 1 א) * מושג ניתוח על Meta Analysis – בשנות השמונים

  • ניתוח על הינו שיטה סטטיסטית חדשה, יחסית, המאפשרת לחוקרים להכניס סדר במה שנראה כבלבול של ממצאים סותרים
  • שיטה זו מאפשרת לחוקר לשלב את כל ממצאי כל המחקרים שנערכו בנושא כלשהו המעניין אותו, ולקבוע מהי משמעותם המקובצת של כל הממצאים יחד.
  • שיטת ניתוח העל תרמה רבות לתחום חקר ההבדלים בין המינים, בהפריכה דעות קדומות שרווח בזמן רב בקרב אנשים מחקר והציבור הרחב:
  • מצויים כיום אלפי מחקרים שהנושא שלהם הוא ההבדל בין המינים, אבל לעתים תוצאות המחקרים סותרים זה את זה.

לשיטה יש שלושה שלבים

(למבחן לא צריך לדעת חישובים רק להבין את המושג ברמה תיאורטית)

א. איתור המחקרים

  • מאתרים את כל המחקרים הקודמים שנערכו בנושא המחקר
  • למשל הבדלים בין המינים בתוקפנות

ב. חישוב גודל ההבדל לכל מחקר

  • מחשבים לכל מחקר מדד המודד את גודל ההבדל שנמצא בין גברים לנשים והמציין את כיוונו של ההבדל
  • כיוון פירושו האם גברים קיבלו ציון גבוה מנשים או ההפך
  • הנוסחה היא:
  • (סטיית התקן של ציוני הגברים וציוני הנשים) / [(ממוצע ציוני הנשים)-  (ממוצע ציוני הגברים)]

ג. חישוב גודלו הממוצע של ההבדל בכל המחקרים שאותרו

  • מחשבים את הממוצע של ההבדל המדדים בכל המחקרים שאותרו, את גודלו הממוצע, של ההבדל בין המינים ואת כיוונו

· ניתוח העל נותן תמונה כללית יותר ומשקפת יותר, כלומר בצורה זו התוצאות מקזזות את עצמן למשל:

· אם במחקר אחד לקחו יותר בנים מבנות, ומחקר אחר יותר בנות מבנים וכד')

· מנטרל את אפקט הטיות הנסין וכד'

· במחקרים שנעשו בהם ניתוח על רואים שההבדלים בין בנים לבנות הם לא כל כך גדולים


C א' 1 ב) מחקרי רפליקציה

על הצורך לנקוט זהירות בעת קריאת מחקרים

  • כוחה של המילה המודפסת חזק במיוחד כשהמידע שהיא מתבסס מתאר על "מחקר"
  • אנחנו מניחים כי החוקר התמחה בנושא שעליו הוא מדווח
  • גילה את הממצא במצעות שיטה מדעית מבוקרת
  • וממצאיו תקפים ומהימנים
  • עמיתיו של החוקר, מומחים אחרים לנושא בחנו את שיטת המחקר ואת התוצאות בקפדנות

  • "צרכנות זהירה" של ספרות מדעית דורשת לא רק קריאה של מה שכתוב "באותיות הגדולות" (התיאוריות והממצאים) אלא מה שכתוב גם באותיות הקטנות (שיטות המחקר, הנבדקים, שיטות ניתוח הנתונים, האם מחקרים אחרים תמכו בממצאים, האם הממצאים עמדו במבחן הזמן וכד').

  • זהירות חשובה בכל קריאה מדעית ובמיוחד בתחום שבו מעורבים רגשותיהם ועמדותיהם של אנשים במידה כה רבה כמו בחקר פסיכולוגית המינים

· מחקר רפליקציה, חזרה (replication)

· הבטחון בממצאי מחקר גדל כאשר אותם ממצאים נמצאו גם במחקרים אחרים שבהם חזרו, בדיוק על כל אותם התנאים

· מחקרים אלא נקראים בשם מחקרי רפליקציה

· כלומר התוצאות של מחקר צריכות להיות כאלה שגם אם יחזרו על המחקר (גם עם חוקר אחר) באותם תנאים כעבור זמן אז צריך לקבל את אותם תוצאות

· (מזכיר את המושג מהימנות)

C א'2) קריאה ביקורתית של מחקרים: כלים תיאורטיים

  • ישנם בעיות תיאורטיות ומחקריות שעלולות לשלול את תוקפם של הממצאים שיוצגו בקורס
  • תת פרק זה עוסק בבעיות של מחקר פסיכולוגי באופן כללי

א. שאלה מרכזית בחקר המינים היא משמעות ההבדלים בין המינים

  • ההבדלים האנטומיים בין המינים ברורים
  • ההבדלים הפסיכולוגים וההתנהגותית ברורים פחות ויש אי הסכמה רבה בנוגע אליהם.

  • התנהגות שני המינים מוכתבת על ידי אינטראקציה בין משתנים ביולוגים ומשתנים חברתיים רבים. המשקל היחסי של משתנים ביולוגים וסביבתיים אילו תלויה בהתנהגות הפרט  המסוים, בתנאי סביבתו והשפעות התרבות שבה הוא חי.

ב. מינם של החוקרים מעורר בעיתיות בחקר הפסיכולוגיה בין המינים

  • כיוון שהחוקרים שייכים לאחד המינים ומושפעים מכוחות הסביבה המעצבים את ההבדל המינים שהם חוקרים, אז גישתם לנושא אינה ניטראלית לחלוטין או אובייקטיבית.

1. טבעו של מחקר פסיכולוגי באופן כללי

  • מדענים שואפים להיות אוביקטיבים ככל האפשר (ניטראליים בהנחותיהם ובציפיותיהם ומנסים להשתמש בשיטות מחקר אמפיריות (ניסיוניות)
  • השאלה בנוגע להבדלים הפסיכולוגים בין המינים רחבה מכדי שחוקר אחד או מחקר אחד יוכלו להתמודד איתה ולכן מחקרים מנסים לענו תעל שאלות ספציפיות יותר.

1. השערה:  בתחילה מציגים השערה שמגדירה מהי הציפייה מן הממצאים העתידיים של המחקר

  • ההשערה יכולה להתבסס על תיאוריה מסוימת
  • ההשערה יכולה להתבסס על תצפיות חוזרות בחי היום יום

2. משתנים: תפקיד ההשערה לתרגם תיאוריה או הנחה לקשר ספציפי בין משתנים, הניתן לבחינה אמפירית באמצעות מדידה אובייקטיבית.

3. איסוף נתונים: החוקרים חייבים להגדיר את משתני המחקר שלהם בהגדרה הניתנת למדידה אמפירית אוביקטיבית (הגדרה אופרציונלית) לפני שהם מגיעים לשלב איסוף הנתונים

4. ניתוח נתונים: מחפשים הבדל שהוא מובהק סטטיסטית (=הסיכוי לקבל אותו במקרה היא קטנה ביותר)

5.  פירוש של ממצאים: הממצאים יכולים לתמוך או שלא לתמוך בתיאוריה, והתיאוריה יכולה להסביר או שלא להסביר את הממצאים.

6. החוקר מתאר בדו"ח מדעי מאורגן וכתוב בסגנון המקובל על הקהילה המדעית בתחום. כך שאם מדען אחר יחזור על אותו מחקר, יהיו בידיו כל הנתונים הנחוצים כדי לחזור על המחקר על כל פרטיו.

  • כל מחקר מוגש להערכתם של מומחים לפני שהוא זוכר לפרסום בעיתונות המקצועית
  • המחקרים נבדקים מתודולוגית, בשיטת ניתוח הנתונים שלהם, ובתרומה המקורית או תרומה של ממש לידע קיים.

2. מערכות ערכיות בבסיס המחקר

  • למרות הרצון לאובייקטיביות וניטראליות הרי שבמדעי החברה, בפסיכולוגיה, ובפסיכולוגית המינים בפרט ערכיו של החוקר משפיעים על כל שלב בתהליך המחקר:
  • משלב בניית התיאוריה
  • בחירת ההשערה למחקר
  • בהגדרת משתני המחקר
  • באיסוף בעיבוד הנתונים
  • ובפרשות של ממצאים

  • וכן גם בבחירת המאמרים הזוכים לפרסום

  • לערכים המשפיעים על כל שלב בתהליך המחקר יש מקורות שונים
  • מקצתם מבוססים על מערכת הערכים האישית של החוקר
  • מקצתם מבוססים על מערכת הערכים המקובלת על אנשי המקצוע החוקרים את הנושא המסוים
  • מקצתם מבוססים על מערכת הערכים המקובלת בחברה בתקופה המסוימת שהחוקר חי בה.

  • הערכים החברתיים, המקצועיים, והאישיים משפיעים
  • גם על האורינטציה התיאורטית של החוקר ועל הנושאים שהוא עשוי לבחור למחקר
  • וגם על הסקת המסקנות מממצאי המחקר.

  • דוגמא
  • חוקר א': שמרני שחי בתקופה הוקטוריינית ומאמין בנחיתותן הטבועות מלידע של נשים לעומת
  • חוקרת ב': חוקרת פמיניסטית בת זמננו המאמינה בשוויון המינים

  • שני חוקרים אלא באים עם מערכת שונה של ערכים

  • מערכות הערכים השונות משפיעות
  • על האורינטציה התיאורטית שלהם
  • על שאלת המחקר המסוימת שהם בוחרים לחוקר
  • על המסקנות שהם עשויים להסיק.

  • חוקר א' יתרכז בתחום שבו קיימים הבדלים בין המינים, הוא יגלה הבדל ויסביר את הנחיתות המולדת של נשים, ועל סמך כך יסיק שאין לתת לנשים כוח פוליטי
  • חוקרת פמיניסטית תגלה שאין הבדל של ממש בין גברים ולנשים, ותסיק שצריך להיות שוויון זכויות לנשים
  • בשני המקרים יהיה בעיה לחוקר/ת מהתקופה המנוגדת לפרסם את ממצאיו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: